יום שישי, 25 בדצמבר 2009

קופי בין - כפר סבא

ארוחות בוקר ביום שישי אמורות להיום רגועות ונעימות ולאחר מכן גם משביעות, בסדר הזה.
השמנים הלכו לעשות סידורים בקניון ערים בכפר סבא ונפלו טוב (ככה זה שלא מתכוננים....)

אז הלכנו למקום הכשר היחיד שזכרנו שיש בקניון ערים לארוחת בוקר.
הזמנו ארוחה זוגית במחיר של 80 שקלים.
הבחור בקופה שאל אותנו את כל השאלות כלול האם הביצת עין שלנו תהיה רגיל או הפוכה. נשמע מגניב. הזמנו גם קפה + מאפה לסיום (עוד 11 שקלים למאפה).
אחרי ששילמנו אמרו לנו שצריך לחכות איזה 20-25 דקות עד שהארוחה תגיע כי יש להם עומס. נו בסדר, הלכנו לשבת לקרוא קצת עיתוני שישי. אמממ, הממממ, אין מקום פנוי לשבת רק שולחנות מלוכלכים. שמנו בצד את המגשים הקודמים והתיישבנו.
אחרי 20 דקות קראו לנו בשם ובאנו לקחת את המגש. רק אז הבנתי מה זה להיות מלצרית. לקחתי לא מגש אחד אלא שלושה מאחר ובקופי בין "החליטו" לפנק אותנו והכינו לנו מנה שלישית... כל מגש שקל טון, והייתי צריך לרוץ 3 פעמים אל השולחן ובחזרה.
באופן מפתיע למרות ששאלו אותנו איך אנחנו רוצים את העין שלנו, קיבלנו עין הפוכה שלא ביקשנו. אבל אחרי 25 דקות אוכלים את מה שיש ולא מתווכחים או מחכים עוד 10 דקות.
סלט הירקות היה חתוך יפה אך ללא טיבול כלל, אך כן קיבלנו רוטב אחד מוכן לכל סועד. מזל שקיבלנו מנה שלישית וכך הסלט שלנו היה מטובל כמו שצריך. העין כבר אמרנו היתה עשויה מ2 צידיה וכך נמנעה מאיתנו ההנאה של טבילת הלחם כמנהג סבתותינו במזרח אירופה בצהוב הנוזלי הזה...
הלחם עצמו היה סביר. בעבר כבר אכלנו לחמים שנאפו במקום והיו טריים וריחניים ביותר.
ושוב שמענו את שמנו בכריזה. רצנו במהירות לדלפק ושם הודיעו לנו כי אין מאפה כפי שביקשנו (מי אכל אותו בין הזמן ששילמנו לזמן שרצו להביא לנו אותו?) ואנחנו יכולים להמיר את המאפה בעוגיות או בעוגת גזר (לא היה לנו בכלל ברור המונח עוגת גזר. סתירה מובנית). לזכות קופי בין יאמר שגם איפשרו לנו לקבל זיכוי, דבר נדיר במקומותינו.
בין הארוחה לקפה היינו מצפים שיפנו לנו את הצלחות, אך אל חשש זה לא קרה. ושוב נאלצנו לבנות מגדל צלחות ולשתות לצידן את הקפה (סביר ומטה. במשרד אנחנו שותים קפה לא פחות טוב)
לסיכום, כאן לא היתה חדוות ארוחת בוקר בכלל. לא שירות (לרוץ הפסקנו עוד בטירונות ועוד עם מגשים), ולא לחם, ולא מאפה. בקיצור נפלנו חזק והמסקנה היא שלא כל בית קפה צריך לעשות ארוחות בוקר. היה עדיף אם כל עסק היה מתמחה ולא מנסה לתפוס כפי יכולתו. לא כל מגיש קפה יכול להיות גם מסעדה...

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

העיסקית יורדת עוד מדרגה


הלכנו היום לאכול שוב בלה אנטרקוט

זה מה שכתבנו לפני שנתיים ולצערנו חווית השירות הייתה שוב על הפנים אך הפעם הגדילו לעשות והתעללו לנו גם בבשר.

הזמנו מתפריט העסקיות את מרק היום שהיה מצוין.

כמובן שהביאו לנו לחמניות טריות אולם רק עם ממרח זיתים. לקח הרבה זמן אחר כך עד שהגיע האוכל.

משום מה זכרנו שהבשר היה טוב יותר, הרבה יותר. הנתחים שקיבלנו היום היו בינוניים ביותר אם כי עשויים במידה הנכונה. חבל שלקח כל כך הרבה. הפרגית הייתה טובה מאוד (קשה להרוס עוף)

תוספת הצ'יפס היה עלובה. תפוגן אנחנו יודעים לקנות ולעשות לבד בבית. כשאוכלים סטייק אנחנו רוצים את הצ'יפס שלנו בהתאם!!

אפילו תוספת הסלט הייתה תעשייתית ונראתה עלובה וכך גם היה טעמה. סלט ירקות צריך לבוא עם רוטב ולא סתם חתיכות מלפפון ועגבניה.

בקיצור עסקית צולעת במחיר לא זול


יום שבת, 24 באוקטובר 2009

שיפודי ציפורה במתחם ג'י בכפר סבא


היינו רעבים קצת אז אמרנו שנלך לבדוק מה יש לאכול במתחם החדש

קצת לקח זמן עד שמצאנו חניה תת קרקעית (כי למעלה כל עם ישראל חונה) והגענו למקום

ניראה מבחוץ די מלא אולם המארחת לא התקשתה למצוא לנו מקום לזוג שמנים
הזמנו סלטים לסועד שהיו סבירים אולם לא מפתיעים בצירוף תה מהטאבון (כרגיל, כמו באחלה וכן בחתוליות אחרות)
וכן חומוס בשר שמשום מה הגיע לשולחן לאחר שכבר סיימנו כמעט להתמלא מכל הסלטים הקטנים. הבשר הקצוץ על החומוס היה מצוין אך חבל שהחומוס היה תעשייתי ולא מוכן במקום אחרת המנה הזאת היתה מקבלת ציון 10.
לעיקריות הזמנו מנה מדליקה שהיתה בעצם מנה ענקית של פרגיות עוף עם הרבה בצל מוקפץ ופטריות מוקפצות. היתה מנה מאוד טובה ומאוד מפתיעה לטובה בגודלה. מומלצת!
השמן השני הזמין כרגיל קבב הבית ודרש שלא יהרגו אותו על האש למען יגיע קצת אדמדם אך לשווא.. הקבב היה בינוני לחלוטין וחבל שלא הצליחו בציפורה לשדרג אותו, כל שכן להרגו ולייבשו.
השירות היה מאוד אדיב ומהיר
מקום חביב לרעבים חסרי סבלנות ובמחירים רגילים

יום חמישי, 8 באוקטובר 2009

בדולינה - נמל תל אביב


הלכנו לבלות עם הילדים בנמל תל אביב ומה לעשות שהיינו רעבים?

המקום הכשר היחיד שראינו היה בדולינה

כמובן שהיה מלא והמתנו בחוץ למרות שהיו שולחנות פנויים בסוכה אך מלוכלכים לאחר כ10 דקות הואילו המלצרים לנקות את השולחן ולאחר מכן המארחת הכניסה אותנו. נחזור לשירות בהמשך.


רצינו להזמין פלטת בדולינה אך המלאי אזל. ניסינו גם את הלזניית חצילים אך גם היא היתה חסרה...

לבסוף הזמנו:

פיצה בלי התוספת שרצינו מאחר ושוב לא היה במלאי תירס (אולי שילכו לקניות בסופר), והיתה בינונית במקרה הטוב

פסטה ספגטי עם רוטב עגבניות שניכשלה כישלון חרוץ מבחן התוצאה מאחר והילדה לא אהבה בכלל את הפסטה ולקחנו את השאירות באריזה.

קיש בטטה שבעיני גבר מס' 2 היה מצויין אם כי בעיני היה קצת טוב אך לא יותר מזה (כניראה השילוב של הבטטה עם הפטריות)

רביולי גבינה ברוטב שמנת פלפלים היה טוב והרוטב היה מצויין. משום מה לא שאלו אותי ועשו לי את הפסטה אל דנטה וכך אני לא כל כך אוהב אותה.

לחם הבית משום מה לא הגיע בכלל למרות שהזמנו ביחד עם כל שאר המנות. גם לאחר שהזכרנו למלצרית את ההזמנה הביאו לנו כפיצוי, במקום, לחם כפרי אך עד שהגיע הלחם הכפרי הגיע גם לחם הבית וגם לחם הכפר....

גם על מנת לקבל את החשבון היינו צריכים להמתין במשך זמן רב

כל המנות היו קטנות ובמחירים גבוהים

השירות בבדולינה היה מתחת לכל ביקורת ותוך כדי ההמתנה להתיישב/להזמין/לקבל חשבון ניזכרנו בחוויה קודמת זהה לחלוטין במבחינת השירות במקום. פשוט בושה וחרפה.


השירותים היו מלוכלכים ביותר ולא נעימים.

השורה התחתונה היא לוותר!

הפרות של גיליס

בפרות שלנו יש קסם מיוחד (חבל על הזמן)
זה לא מפריע רק אם אתה לבד (כי אז נישאר יותר)
כשאתה לבד הכל נראה גדול (בעיקר הסטייק)
הכוכבים למעלה לא רוצים ליפול (כי הם לא שתום את הגלינליויט 18)
האנשים הרגילים לישון בשקט הם הולכים (מי שלא שמן באמת הולך לישון בשקט)
חתולים מיללים (כי הם לא יקבלו כלום)
ילדים לא נרדמים (כי הם אוכלים גם מגיל צעיר)
ברחובות שלנו הכל כבר התרוקן (לא השארנו להם פירור אחד של בשר)
זה לא מפריע רק אם אתה זקן (נשאיר לכם לעבוד לבד עם הדמיון)
קם מתוך שינה מביט בלבנה ששרה שיר קינה אווו... (איך אפשר לישון אחרי פרה בבטן, הא?)

הפרות של גיליס, הטעם חבל על הזמן, ממליצים בחום על הפרות שלו ואפילו מביאים לכם את זה עד הבית (כמובן אם אתם גרים ברעננה...)

רולדין בשדרות ממילא ירושלים


אחרי יום ארוך בירושלים של טיולים וסיורים החלטנו בלית ברירה (חנינו בחניון קרתא ולא היה לנו חשק להכניס את כולם לאוטו ושוב לצאת למקום אחר בעיר המפוקקת) לאכול משהוא בשדרות ממילא שבנה אלפרד אקירוב.
התורים ב3 הסוכות של קפה רימון, רולדין וארומה היו מטורפים, הצפיפות בשדרה היתה יוצאת מן הכלל....
אחרי 10 דקות של המתנה נכנסנו לרולדין.
הזמנו:
גלילת חצילים עם גבינה שהיתה מצויינת אם כי המנה קטנה למדי. המנה הגיעה עם מנת לחם לא טרי במיוחד וכן סלט חסות
כריך טוסט שהיה בינוני לחלוטין ומחירו שערורייתי
פסטה פנה ברוטב עגבניות לילדה שטרפה את הפסטה מאחר והיתה מצויינת ומבושלת ומטובלת כמו שצריך
סלט בריאות של ירקות חתוכים וקצת גבינה בקוביות מעטרות אותו. מנה גדולה אך גם בבית אני חותך לעצמי סלט כזה שאני רוצה להיות בריא...
סלט מוקפץ חם היה הפתעה מאחר והמנה היתה גדולה מאוד ומאוד טעימה. כללה פלפלים וירקות נוספים מוקפצים קלות ביחד עם סלט ירקות ומטובל היטב.
בקשה לחביתה רגילה עבור תינוקת לא נענתה וחבל

ולבסוף הקינוח. הזמנו הפוך גדול עם עוגת שמרים (המפורסמת שלהם) אולם היא אזלה. אכזבה ראשונה. ואז עוד יותר התאכזבנו שגילינו שגם לא נישאר ולו מאפה אחד. הרגשנו כאילו גנבו לנו את המשחק מפנדל בדקה ה94. תחושת החמצה.

השירות היה אדיב מאוד ולמעט ההמתנה בכניסה היה טוב מאוד.
השירותים היו מלוכלכים מאוד ומסריחים. מעבר לכך שהם קטנים מאוד.

לסיכום היה נחמד מאוד אך בשקלול הפנדל שקיבלנו בעת הזמנת הקינוח, המחירים וכן השירותים המלוכלים הרי שהיה רק סביר ולא יותר מזה

בקיצור רק אם אין לכם ברירה!